פסק-דין בתיק ב"ל 28377-09-12

1.         לפני ערעור לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, על החלטת הוועדה לעררים לעניין אי כושר  אשר קבעה ביום13/8/12  כי המערער מסוגל לעבוד במשרה מלאה בתנאים שקבע  הקרדיולוג- עבודה קלה כגון קופאי בחניון, פקיד מודיעין, ועל כן דחתה את הערעור.

2.         במסגרת הדיון המוקדם נרשמו טענות הצדדים בערעור.

3.         עיקר טענות ב"כ המערער הם כי:

א.  המערער סובל ממחלה איסכמית קשה ועבר מספר אירועים בעבר, והאחרון ב -4/10.

ב. ועדה רפואית קבעה למערער 100% נכות זמנית מיום 6/4/10 ועד 5/7/10  , 50% מיום 6/7/10 עד 5/10/10 ו- 40% מיום 6/10/10 לצמיתות.

ג. לטענת המערער לא דנה הועדה בעברו התעסוקתי , חוסר השכלתו, בגילו ובמצבו

    והשפעתם על תעסוקה נוכחית.

ד. דו"ח עובדת השיקום לא נמסר למערער או ללשכה לסיוע משפטי שפנתה לקבלו, ועל כן

    לא יכול להתייחס לציטוט ,בשל הספק אם מפיה צוטט או מפי המערער.

ה. הועדה הסתמכה על חוו"ד קרדיולוג בלבד ולא התיחסה לגיל להשכלה וכו'. גם אין

     אבחנה בהנמקתה בין תקופת הנכות הזמנית לצמיתה.

4.         מנגד טוען ב"כ המשיב כי:

א. הוועדה שמעה תלונות המערער באריכות והיתה מודעת לגילו, לליקוי הרפואי בשיעור

40%  נכות יציבה בשל מצב לבבי. הוועדה אף היתה מודעת להמלצת הקרדיולוג

    (הרופא המוסמך) שהמערער מסוגל לעבודה במשרה מלאה בלי מאמץ גופני.

ב. הוועדה גם עיינה בדו"ח עובדת השיקום שממנו עולה שלמערער 11 שנות לימוד, שירות

    מלא בצה"ל, עבד כנגד הובלות 20 שנה, ומזה כ-10 שנים לא עובד לטענתו.

ג. מסקנת הוועדה נוכח האמור לעיל היתה שהמערער מסוגל לעבוד במשרה מלאה בעבודות

    שאינן דורשות מאמץ גופני תוך פירוט סוגי עבודות ספציפיות כמו קופאי בחניון ופקיד